סיזיפוס זכור לנו בעיקר בגלל העונש הלא סימפטי שקיבל בסוף ימיו. סלע עצום הונח לפניו והוא צווה לדחוף אותו במעלה ההר, אלא שבכל פעם שכמעט הגיע לפסגה, הסלע התגלגל מטה והוא נאלץ להתחיל הכל מהתחלה.
מה שלא רבים זוכרים לגבי סיזיפוס היא העובדה שהוא מתואר במיתולוגיה כחד עין באופן בלתי רגיל. אם אבד מטבע סיזיפוס הוא זה שמצא אותו. אם נפלה טעות הדפסה באחד המסמכים שהגישו לו יועציו לחתימה הוא היה זה שתיכף ומיד עולה עליה.
נפלא אתם חושבים, הלואי עלינו!
אלא מה, בשל אותה עין חדה הוא לא היה יכול שלא לראות את גרגר האבק היחיד שנותר בפינה לאחר שניקו את הבית. כך גם המגבת היחידה שלא קופלה בדיוק בדיוק לפי אותם קוים של המגבות האחרות פשוט “קפצה” לו לעין.
ולא היתה לו ברירה אלא לראות שסיר המרק שהניח בנו על הכיריים לא ממורכז בדיוק בדיוק מעל הלהבה…
סיזיפוס האומלל לא היה יכול לנוח לרגע! הוא היה חייב לשאוב את גרגר האבק שהאחרים לא ראו, לקפל מחדש את כל ערימת המגבות ולקום באמצע הסדרה האהובה עליו כדי למרכז את הסיר מעל הלהבה… הוא לא יכול היה להתאפק או להתעלם. אם לא היה קם ועושה מעשה זה פשוט היה ממשיך להפריע לו בעינים.
משהו מזה נשמע לכם מוכר? זה לא מפתיע! “סיזיפוסים” לא מעטים מסתובבים בינינו.
המתונים שבהם יתוארו על ידי הקרובים להם כיסודיים, דייקנים וקפדניים וה”שגעונות” שלהם יתקבלו בהבנה, אפילו בחיוך. הם עצמם לא ירגישו שההתנהגות שלהם מפריעה להתנהלות היומיומית. להיפך, הם יחוו בעיקר את המעלות שלה – העובדה שהם מתקתקים הכל, צופים את כל האפשרויות מראש, מבחינים בשניה כשמשהו משתבש וקופצים תוך רגע לתקן אותו. (אבל, בינינו, לדפוס כזה חייב להיות מחיר. הסימפטום ישתנה כמובן מאדם לאדם – מיגרנה, מעי רגיז, ורטיגו, הזעה מוגברת, אלרגיה או כל דבר אחר. המשותף יהיה בחוויה של ה”סיזיפוסים” את הסימפטום כמשהו שמופיע בהפתעה והם לא יכולים לשלוט בו..)
כשדפוס ההתנהגות ה”סיזיפי” מקצין הוא כבר נחווה כהפרעה הן על ידי הסובבים בבית או בעבודה והן על ידי האדם עצמו. הוא כבר לא מתקבל בסלחנות או בחיוך כ”מוזרות” חביבה. אלא מתואר או מאובחן במילים כמו: הפרעה טורדנית כפייתית, אובססיביות קומפולסיביות, OCD. אצל אדם כזה, מגוון המצבים או ההתרחשויות ש”מפריעות לו בעין” הולך וגדל. הפעולות שהוא עושה על מנת לתקן את “ההפרעות”, או על מנת למנוע את התרחשותן מלכתחילה הולכות ומתרבות. הן גוזלות פרקי זמן גדולים יותר ויותר ומלווות במחשבות טורדניות.
ניתן להבין את עוצמת המצוקה של אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית אם נחזור לרגע לעונש שהוטל על סיזיפוס באחרית ימיו. עוצמת התסכול למראה הסלע המתגלגל במורד ההר והתחושה של “הנה אני צריך להתחיל את כל העבודה המפרכת מחדש” הן בדיוק אותה תחושה שחווה אדם “סיזיפי” למראה גרגר האבק שנגלה לעיניו בפינה בדיוק כשסיים לנקות את הבית. הוא כמעט הגיע לפסגה ועכשיו הוא צריך להתחיל לנקות את הכל מחדש…
החדשות הטובות הן שניתן לפרוץ את המעגל הזה. טיפול הומאופתי מציע מענה לאנשים “סיזיפיים” – הן לאלה שהסיזיפיות שלהם מתונה והן לאלה שמתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית חריפה.
כמו שאתם כבר יודעים, ייחודו של הטיפול ההומאופתי בכך שהוא מטפל בשורש הבעיה: במערך הסיבות העמוקות שהובילו אדם מסויים לפתח דפוס התנהגות “סיזיפי”. הטיפול מהשורש באמצעות תרופה הומאופתית מותאמת אישית מייצר שינוי עמוק ועקבי ומאפשר צמיחה בכל מישורי החיים.
כן, מישהו צריך לספר כבר לסיזיפוס שאם יגיע לטיפול הומאופתי הוא לא יצטרך להמשיך לדחוף את הסלע במעלה ההר. ותחשבו על כל הדברים הנפלאים שהוא יוכל לעשות בזמן שיתפנה לו…