הופעתו של הרפס מהווה סימן לכך שהמערכת החיסונית נחלשה והגוף אינו מוגן כראוי. הפתרונות התרופתיים הקיימים מציעים, אמנם, הקלה על הכאב ועל חוסר הנוחות ולעיתים אף מזרזים את משך ההחלמה, אך הם אינם מונעים את התפרצותה של המחלה בעתיד.
טיפול הומאופתי בהרפס מתייחס לשורש המחלה ולא רק לסימפטומים החיצוניים שלה. הוא מחזק את המערכת החיסונית תוך שהוא נותן מענה למכלול ההיבטים, פיזיים ורגשיים, שהובילו להתפרצות המחלה מלכתחילה. באופן זה, הומאופתיה מונעת התפרצויות חוזרות של הרפס. במקום אחר כבר כתבתי בהרחבה על הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת). במאמר זה ארחיב את הדיון על הרפס בשפתיים.
הרפס בשפתיים – אופי המחלה:
הפצעים השלפוחיתיים הכואבים, המופיעים בדרך כלל באזור השפתיים או האף, ומכונים לעיתים “פצעי חום” או “פצעי קור”, נגרמים על ידי וירוס ממשפחת ההרפס סימפלקס (Herpes Simplex Virus, HSV). פעמים רבות, ההדבקה הראשונית בוירוס ההרפס מתרחשת בתקופת הילדות. חלק מהילדים שנדבקו אינם מפתחים סימפטומים כלל. אחרים מפתחים תסמינים כמו שלפוחיות קטנות וכואבות בפה (ולעיתים גם בעור הפנים), חום ונפיחות של בלוטות הלימפה. הפצעים נשארים כשבוע ובתקופה זו הם מדבקים מאד באמצעות מגע.
הבעיה היא שגם כאשר הפצעים חולפים, הוירוס עצמו לא נעלם מהגוף, אלא נשאר במערכת העצבים במצב “רדום” ומחכה לשעת כושר שתאפשר לו לשוב ו”להתעורר”. שעת כושר זו מופיעה כאשר המערכת החיסונית של הגוף נחלשת מכל סיבה שהיא: מחלת חום, הצטננות, מחזור, מתח נפשי מתמשך, נטילת תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, או מצבים פיזיים קיצוניים שגורמים טראומה לגוף (כמו חשיפה מוגברת של השפתיים לשמש, דיאטה חריפה, ניתוח, טיפול שיניים ועוד). כאשר הוירוס “מתעורר”, הוא מתרבה, נודד שוב אל פני העור ומייצר שם את הפצעים האופייניים. התפרצות כזו נמשכת כ 8-12 ימים, ומסתיימת רק עם נשירת הגלד. רמת ההדבקה גבוהה מאד בכל משך ההתפרצות וחשוב להמנע ממגע ישיר בפצע ובאזור הנגוע ומשימוש משותף באביזרים שיש להם מגע עם אזור הפנים כמו שפתון, סכין גילוח או כלי אכילה.
הרפס בשפתיים – מה אפשר לעשות? טיפול בסימפטומים ≠ טיפול במחלה
הטיפול התרופתי המקובל בהרפס הוא במגוון תכשירים המבוססים על Acyclovir. יש רופאים שממליצים על מריחה מקומית של תמיסת פולידין על הפצע. כך או כך, הטיפול התרופתי המקובל הוא טיפול סימפטומטי, כלומר טיפול שנותן מענה לסימפטומים החיצוניים של ההרפס המתפרץ.
טיפול הומאופתי בהרפס – ייחודה של הומאופתיה בכך שהיא מטפלת בשורש הבעיה, במה שגרם לה להופיע מלכתחילה, ולא רק בסילוק הסימפטום החיצוני שלה. בנוסף, בהיותה שיטה הוליסטית, הומאופתיה מציעה מענה טיפולי בו זמני גם להיבטים הפיזיים וגם להיבטים הרגשיים שעשויים להיות קשורים להתפרצות המחלה. לפיכך, הומאופתיה קלאסית מטפלת בצורה שורשית ומקיפה במחלה ולא רק בסימפטומים שלה.
טיפול הומאופתי בהרפס מתמקד בחוסר האיזון הפיזי והרגשי שמחליש את האדם ומאפשר לנגיף ההרפס לשוב ולהתפרץ. כאשר חוסר האיזון הזה נפתר מן השורש, נמנעות אפיזודות נוספות של הרפס. הסבל וחוסר הנוחות שגורם ההרפס נחסכים וכך גם נזקים אפשריים משימוש חוזר בתרופות מרשם.
במהלך טיפול הומאופתי בהרפס (או בכל בעיה אחרת) מותאמת לכל מטופל תרופה הומאופתית (רמדי) באופן אישי, לאחר תשאול מדוקדק לגבי הסימפטומים הפיזיים שלו, תכונותיו והרגלי החיים שלו. התרופות ההומאופתיות עשויות מחומרים טבעיים, מותאמות באופן אישי וניתנות במינון עדין, ולכן מתאימות לטיפול באנשים בכל מצבי החיים, בכלל זה ילדים, נשים הרות ומניקות וחולים במחלות כרוניות.
טיפול הומאופתי בהרפס – סיפור הצלחה מהקליניקה:
דנה (שם בדוי) הגיעה אלי לקליניקה בהיותה בת 23, סטודנטית שנה א לכלכלה, וביקשה שנטפל בהרפס שלה. היא סיפרה שהיא סובלת מהרפס בשפתיים מזה שנים אבל כל עוד הוא הופיע אחת לשנה היא “הכילה אותו”. מאז הקיץ שקדם לתחילת הלימודים באוניברסיטה ההרפס “העלה הילוך” והתחיל להופיע כמעט מדי חודש. “זה כאילו שהוא יצא מכלל שליטה” היא אמרה.
הסברתי שבהומאופתיה אין טיפול מדף אחיד להרפס, אלא נצטרך להתאים תרופה הומאופתית ייחודית לדנה. התרופה הזו תאזן אותה, תפטור את הסיבה העמוקה שמחלישה אותה ומאפשרת להרפס לשוב ולהתפרץ, וכשהשורש יטופל ההרפס לא יחזור. לשם כך, המשכתי והסברתי, אני צריכה להכיר אותך ואת ההרפס שלך טוב יותר. לאחר תשאול מפורט לגבי הסימפטומים הפיזיים, ביקשתי מדנה לתאר באיזה אופן ההרפס משפיע על חייה והיא אמרה: “ההרפס לוקח לי את החיים הרגילים שלי. כשההרפס מופיע אני לא יוצאת מהבית. אני לא יכולה לשאת שמסתכלים עלי. זה לא משנה מה אנשים באמת חושבים או אומרים – בעינים שלי הרפס בשפתיים זה מגעיל, מלוכלך, מוזנח ואם אצא החוצה ומישהו יראה אותי ככה ארגיש דחויה. באותו רגע שאני מרגישה את העקצוץ על השפה חיי משתנים באחת. זה לא משהו שאני יכולה להתכונן אליו. הוא מופיע בהפתעה ואז אני צריכה להפסיק את הכל ולהתעסק רק איתו”.
ביקשתי ממנה להרחיב על התחושה שההרפס מופיע בהפתעה והיא אמרה: “זה רגע של אימה. ברגע שאני מרגישה את העקצוץ הראשוני הקטן אני מבינה שהוא שוב תפס אותי. אני פשוט קופאת. התחושה היא שאני רק רוצה לברוח, לברוח, לברוח אבל הגוף לא זז. זה לוקח כמה שניות טובות עד שהראש חוזר לפעולה. בכלל זה מפחיד אותי הקטע הזה שאני לא יכולה לתכנן, שאין לי שליטה. אני בחורה שתמיד מתכננת מראש, תמיד בוחנת את כל התרחישים, אף פעם לא מאחרת, אף פעם לא שוכחת”.
האם את מכירה את התחושה הזו של קיפאון מעוד תחומים בחייך? שאלתי. דנה השיבה: “מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה אבל כן. זה קורה במצבים שאור הזרקורים כאילו מופנה פתאום אליי – כשהייתי בראיון עבודה, למשל, ועכשיו באוניברסיטה אם מרצה פתאום שואל אותי שאלה וכל העינים מופנות אלי… אני משתתקת והעינים שלי אוטומטית מחפשות פתח מילוט… את יודעת מה? אולי אלה גם מצבים שתופסים אותי בהפתעה…”
בהתאם למאפיינים האלה ולמאפיינים נוספים שעלו בהמשך התשאול (תשאול הומאופתי נמשך כשעתיים) בחרתי עבור דנה תרופה הומאופתית שהתאימה למכלול התמונה הפיזית והרגשית. בחודש שלאחר לקיחת התרופה ההומאופתית היתה לדנה אפיזודה נוספת של הרפס בשפתיים, אך קלה וקצרה מבעבר. לאחריה לא חזר יותר ההרפס.
מכיון שהרמדי ההומאופתית מותאמת לאדם כמכלול ולא רק לסימפטומים הפיזיים, השפעתה המיטיבה ניכרת בכל תחומי חייו. ואכן בפגישות מעקב שערכנו דנה דיווחה על רגיעה רבה יותר בחייה שהתבטאה בירידה משמעותית בצורך לתכנן כל דבר, יכולת טובה יותר להתמודד עם מצבים בלתי צפויים וביטחון רב יותר בדיבור מול קהל.
שוב הרפס בשפתיים? אל תתרגלו, תטפלו! ומהשורש….