חלקכם מכנים אותה “שלבקת חוגרת”, חלקכם מכירים יותר את השם “הרפס זוסטר”. שני השמות מתייחסים לאותה מחלה ומיד נדבר עליה בהרחבה. אך בשורה התחתונה חשוב שתזכרו שלטיפול הומאופתי בשלבקת חוגרת יש יתרון לא רק משום שמדובר בטיפול טבעי. אלא בעיקר משום שטיפול הומאופתי נותן מענה בו זמני הן לאפיזודה הנוכחית של השלבקת והן לטווח הארוך. בטווח המיידי טיפול הומאופתי מקצר משמעותית את משך ההחלמה, מפחית במידה משמעותית את הכאב הכרוך במחלה ומונע סיבוכים אפשריים כמו נוירלגיה פוסט-הרפטית: כאבים כרוניים באזור שנפגע. היתרון לטווח הארוך נובע מכך שטיפול הומאופתי נותן מענה לשורש הבעיה, לסיבה האישית, האינדיבידואלית, שגרמה מלכתחילה להתפרצות השלבקת אצל האדם המסויים. לכן, משמעותה של החלמה משלבקת חוגרת באמצעות טיפול הומאופתי איננה רק העלמותם של הסימפטומים, אלא יצירת מצב כולל של בריאות פיזית ורווחה נפשית שמורגש ומתבטא בכל מישורי החיים וגם מונע הישנות של המחלה.
שלבקת חוגרת – המחלה ותסמיניה:
שלבקת חוגרת מאופיינת בפריחה שלפוחיתית וכואבת המופיעה באופן טיפוסי כחגורה בצד אחד של הגוף, ומכאן שמה. לרוב, הסימן הראשוני למחלה הוא כאב שורף או מעקצץ באזור בו תופיע לאחר מכן הפריחה. הפריחה נמשכת בין 2-4 שבועות ולעיתים נשארים סימנים על העור גם לאחר העלמות השלפוחיות. המחלה יכולה להתבטא באזורים שונים בגוף, בהתאם למיקום העצבים הנגועים. כאשר הפריחה מופיעה בפנים יש לנקוט תשומת לב מיוחדת למניעת פגיעה בעין או באוזן.
שלבקת חוגרת נובעת מהתלקחות מחודשת של וירוס בשם וריצלה זוסטר (Varicella Zoster). זהו וירוס ממשפחת נגיפי ההרפס שמוכר לנו כגורם למחלת אבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום בתאי העצב בגופנו וכאשר הוא מתלקח שוב במהלך החיים מופיעה שלבקת חוגרת. ההתלקחות של הנגיף קשורה להחלשותה של המערכת החיסונית בין אם כתוצאה ממחלה או מתח מתמשך.
החשש בשלבקת חוגרת הוא בעיקר מפני סיבוכים אפשריים. השכיח ביניהם הוא תסמונת נוירלגיה פוסט-הרפטית: מצב בו חולים ממשיכים לסבול במשך תקופות ממושכות מכאבים עזים ומהפרעות תחושתיות באזור בו הייתה הפריחה, עד כדי פגיעה משמעותית בשגרת החיים ובאיכותם.
שלבקת חוגרת – מה אפשר לעשות?? טיפול בסימפטומים ≠ טיפול במחלה
ככלל, בין אם הבחירה היא בטיפול קונבנציונלי ובין אם בטיפול הומאופתי, חשוב להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר על מנת לקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים. התייעצות עם רופא חיונית במצב בו הפריחה מפושטת מאד או כאשר הפריחה היא על הפנים ובמיוחד באזור העין. כמו כן, כאשר החולה בן 60 או יותר, או כאשר יש בסביבתו הקרובה אנשים מדוכאי מערכת חיסון.
הטיפול התרופתי המקובל בשלבקת חוגרת הוא במגוון תרופות אנטיוירליות המבוססות על Acyclovir. במקרה של זיהום משני חיידקי של השלפוחיות ינתן טיפול אנטיביוטי מקומי או כללי. חולים הסובלים מנוירלגיה פוסט הרפטית עשויים להזדקק למשככי כאבים ולטיפול סטרואידי.
הפתרונות התרופתיים הקיימים נותנים מענה סימפטומטי בלבד לשלבקת חוגרת. הם מציעים הקלה על הכאב ועל חוסר הנוחות, עשויים למנוע סיבוכים ולעיתים אף מזרזים את משך ההחלמה. אך הם אינם נותנים מענה לסיבה התשתיתית שגרמה להתלקחות הוירוס הרדום ולהתפרצות המחלה. בהעדר טיפול, סיבה זו תמשיך להתקיים גם לאחר שהסימפטומים יחלפו וקיומה הופך את האדם פגיע להתקף עתידי נוסף של שלבקת חוגרת.
טיפול הומאופתי בשלבקת חוגרת – ייחודה של הומאופתיה קלאסית בכך שהיא מטפלת בשורש הבעיה, במערך הסיבות שגרמו למחלה להופיע או להתפרץ מלכתחילה, ולא רק בסילוק הסימפטומים החיצוניים שלה. טיפול הומאופתי נותן מענה בו זמני גם להיבטים הפיזיים וגם להיבטים הרגשיים (הלא תמיד מודעים), שהחלישו את מערכת החיסון של האדם ואיפשרו את ההתלקחות של נגיף הוריצלה זוסטר. הטיפול השורשי והמקיף בסיבות למחלה (פיזיות ורגשיות) ולא רק בסימפטומים שלה, מאפשר בטווח המיידי הקלה משמעותית בכאב והחלמה מהירה יותר ונטולת סיבוכים. בה בעת, הוא מחזק את מערכת החיסון ומייצר מצב כולל של בריאות פיזית ורווחה נפשית, שמתבטא בכל מישורי החיים וגם מונע התלקחות עתידית של שלבקת חוגרת.
שלבקת חוגרת – כך נראית החלמה בעקבות טיפול הומאופתי:
נגה יקרה, האמת לא האמנתי… אבל השלבקת חוגרת כמעט נעלמה! כשפניתי אליך אחרי יומיים של כדורים לשיכוך כאבים, עם אבחנה ברורה של שלבקת חוגרת כשבראש התחזיות הברורות של הרופא של שבועות ואולי גם חודשים של כאבים אחרי הפריחה, חשבתי שפשוט “אין מה להפסיד”. אבל לנגד עינינו התרחש שינוי משמעותי: הפריחה נעצרה, הכאבים פחתו משמעותית ואנחנו בדרך להחלמה מלאה. אני כותבת את זה ולא מבינה איך ומה קרה ורק מברכת אותך בכל רגע. פשוט הצלת אותנו.. תודה!
שלבקת חוגרת? אל תתרגלו, תטפלו! ומהשורש….