תתקרבו קצת, אני רוצה לגלות לכם סוד על מעי רגיז: גם המקור לבעיה וגם הפתרון שלה לא קשורים בהכרח לתזונה…
בשנים האחרונות הורגלנו לחשוב שהבריאות שלנו, ועל אחת כמה וכמה בריאותה של מערכת העיכול שלנו, תלויה אך ורק במזון שאנחנו אוכלים. כלומר, נאכל “בריא” = נהיה “בריאים”.
אבל המציאות שאני רואה בקליניקה מצביעה על כך שאוכל הוא אמנם מרכיב חשוב, אבל הוא לא כל הסיפור.
רוב האנשים שפונים אלי לטיפול בשל מעי רגיז מגיעים לאחר שכבר אימצו (ובדר”כ באדיקות רבה) הרגלי תזונה בריאים. הם אכן מדווחים שהשינוי שעשו היטיב את מצבם וחולל שיפור בעוצמת הסימפטומים או בתדירות שלהם, אבל… הבעיה עדיין נוכחת. הסימפטומים לא נעלמו לגמרי. משהו עדיין מציק להם והם מחפשים מענה.
לפיכך, שילוב של טיפול הומאופתי לצד פתרונות תזונתיים במקרים של מעי רגיז או בעיות אחרות במערכת העיכול יכול לתת מענה שלם יותר.
מעי רגיז – נקודת המוצא הייחודית של הטיפול ההומאופתי
טיפול הומאופתי מתחיל מנקודת מוצא ייחודית.
השאלה שמנחה את כל התהליך הטיפולי היא מהו השורש של הבעיה אצל האדם הספציפי?
מה גרם לאדם המסויים שניצב מולי לפתח מעי רגיז מלכתחילה?
זה לא יכול להסתכם רק בתזונה או בהרגלי האכילה שלו, הרי יש אנשים רבים שאינם מקפידים על תזונה ואינם מפתחים סימפטומים של מעי רגיז.
אז צריך לחפש מה כן: לחפש מהי הסנסיטיביות הרגשית הספציפית, מהם מקורות הסטרס האינדיבידואליים, מהי עלילת הסיפור הפנימי של האדם, דרך אילו משקפים הוא חווה את העולם.
לשורש המאד אינדיבידואלי הזה תותאם בסופו של דבר רמדי הומאופתית מדוייקת. הדיוק בהתאמה הוא זה שמאפשר את השינוי וההחלמה.
כיצד נראה תהליך הומאופתי של פענוח השורש בתלונה על מעי רגיז – סיפור מהקליניקה
אדגים בקצרה חלק קטן מתהליך הומאופתי של פענוח השורש במקרה של תלונה על מעי רגיז באמצעות סיפור אמיתי מהקליניקה – סיפורו של יאיר:
“מאז שאני זוכר את עצמי בעיות של שרותים, כאבי בטן, תמיד צריך קקי במקומות לא רגילים. תמיד לחץ. משלשל לא מעט. הרבה כאבים בבטן, כל מה שקורה לי מתנקז לבטן. כאב בטן מאד קשור לצורך ללכת לשרותים.
הכאב יכול להשתלט עלי תוך דקות. מתחילות התכווצויות. תחושה של לחץ. גלי חום.
כל האנרגיה הנפשית והפיזית מושקעת בלהתאפק. אני כל כולי בזה. לא שומע מה אומרים סביבי. יכול להשאיר את הקניות וללכת. לא אכפת לי מה יקרה – חייב לשרותים. אין לי עכבות בלמצוא פיתרון – נורא רע לי ואני חייב להפתר מזה.”
המצוקה ברורה. אבל התאור הזה כשלעצמו עדיין לא מאפשר לי להתאים ליאיר תרופה הומאופתית (רמדי), משום שהוא דומה לתאורים של הרבה אנשים שמגיעים לקליניקה עם תלונה של מעי רגיז.
כדי למצוא את השורש של יאיר צריך לפענח מה החוייה הפנימית, הסובייקטיבית, האישית, שמעוררים הסימפטומים אצל יאיר:
“זה חוסר אונים. משהו משתלט עלי ואין לי מה לעשות כנגדו. אני לא לגמרי אדון לעצמי. אני צריך לעזוב את הכל ולהתמקד עכשיו במשהו שלא אני בחרתי. אין לי בחירה חוץ מלהכנע לגוף. אני מפסיד כאן. היה מאבק, קונפליקט ואני הפסדתי. תחושה שאומרת משהו על יכולת השליטה העצמית שלי. במשהו כל כך בסיסי אין לי שליטה”.
התאור הזה כבר מתחיל לשרטט כיוון. אנשים שונים משתמשים בשפה שונה (ובמחוות גוף שונות) כדי לדבר על האופן בו הסימפטומים משפיעים עליהם. השימוש בשפה של הפסד במאבק או קונפליקט עם הגוף אינו אוניברסלי לכל האנשים, ומבחינה הומאופתית שפה כזו כבר מצביעה על משפחה אחת של תרופות (מתוך אלפי תרופות הומאופתיות אפשריות) שתהיה מתאימה יותר ליאיר.
נקודה חשובה נוספת שעולה היא הצורך בשליטה, ותחושה של אובדן שליטה בכל פעם שהסימפטומים של מעי רגיז מתפרצים. אבל צורך בחוויה של שליטה הוא כללי מדי מבחינת פענוח הומאופתי – הרבה אנשים יעלו אותו בתשאול. כדי להגיע לשורש צריך לחקור מה עומד אצל יאיר מאחורי הצורך בשליטה? מהו הפחד שהוא רואה לנגד עיניו בסיטואציה של אובדן שליטה? התשובה שהוא ייתן כבר תיקח אותנו אל העולם הרגשי האינדיבידואלי שלו:
“בגדול אני מחזיק מעצמי אדם בשליטה. אותי לא יראו אותי מתמוטט. לא בשליטה? זה פדיחה. ואני לא עושה פדיחות! זה החלק שמאלץ אותי להיות בשליטה – החשש מלהתפדח. כשמישהו עושה פדיחה הוא מתגלה כאחר ממה שחשבו עליו. לא עומד בסטנדרט. זה מבייש. לא הייתי רוצה שיחשבו שאני טיפש כי בעיני זו מגרעת אמיתית. אם אין לי תשובות נכונות לא ארים את היד בכיתה. אני מאלה שלא מתנסים במשהו שלא חושב שאצליח בו. אסור לי להגיד משהו שיתפס כטיפשי. אם אזהה שבכל זאת אמרתי משהו טיפשי אהיה הראשון שאעשה על זה צחוקים.”
אז למה כל כך חשוב ליאיר לשמור על שליטה? לא להתגלות כאחר ממה שחושבים עליו – לשמר את הדימוי שלו כמוצלח, כחכם. האלמנט של הפומביות גם משחק אצלו תפקיד חשוב. זה לא רק לא לטעות, אלא לא לטעות בפומבי, להמנע מבושה. באופן לא מפתיע הסימפטומים שהוא חווה מציבים אותו מול הפחדים הגדולים ביותר שלו: הם מוציאים אותו משליטה והוא משקיע אנרגיה עצומה בהסתרה שלהם כי זה “מחוץ לסטנדרט” ומבייש שאדם בוגר ייחשף בפומבי כחסר שליטה על הצרכים שלו.
כמובן, שמה שמוצג פה הוא רק קטע קטן מאד מתוך פגישה שמישכה כשעתיים ובה עלו ובוררו לעומק עוד הרבה נושאים נוספים. בסופו של דבר התגבשה תמונה מאד מדוייקת של העולם הרגשי הפנימי של יאיר, הסיפור הפנימי שלו, המוטיבציות ומקורות הסטרס הייחודיים שלו. התמונה הזו היא ייחודית ליאיר למרות שהסימפטומים הפיזיים שלו אינם נבדלים מאלה של אנשים אחרים שמתלוננים על מעי רגיז.
התמונה הייחודית של יאיר היא היא השורש שלו. הרמדי ההומאופתית מותאמת אל השורש שהוא ייחודי ולא אל הסימפטומים שהם אוניברסליים.
כמו שניתן לראות מתוך הסיפור של יאיר הסימפטומים הם בעצם רק ביטוי חיצוני של השורש.
לכן כשניתנת לאדם רמדי שמתאימה לשורש שלו היא פותרת את הנושאים הלא מאוזנים בו ואז גם הסימפטומים שנובעים ממנו נעלמים שלא על מנת לשוב.
אם נחזור ליאיר, ניתן לומר באופן כללי שהסימפטומים יפתרו ברגע שהצורך בשליטה יתאזן (כמובן יש מרכיבים נוספים אבל קצרה היריעה מלהתייחס לכולם).
לכן טיפול הומאופתי מוצלח מתבטא לא רק בהעלמות הסימפטומים, אלא במצב כולל של בריאות ורווחה נפשית, שמאפשר לאדם צמיחה ושגשוג בכל מישורי החיים בהם חש עד כה “מוגבל” או “תקוע”.
ומה עם יאיר אתם שואלים?
“שיפור ניכר! הבטן פשוט הפסיקה להיות אישו. אני כבר לא עסוק בלאתר את השרותים הקרובים בכל פעם שיוצא מהבית. ואם פעם ב.. קורה כאב בטן הוא לא מלווה בלחץ ובגלי החום, אני יכול להמשיך לתפקד איתו – שקודם זה היה פשוט בלתי אפשרי. יכול להיות שזה קשור לכך שבאופן כללי אני מרגיש יותר רגוע. אפשר לומר אפילו יותר משוחרר. בעבודה יש ביטחון גדול יותר בצורה משמעותית. לפני הטיפול היה לי תמיד מתח לפני פגישות, תחושה שאני חייב להוכיח את עצמי, לעמוד בציפיות… ואז באיזשהו מקום כשפגישות התבטלו הייתי חווה הקלה למרות שרציתי שהעסק יתפוס תאוצה. היום אני יכול לומר שלמרות שמספר הפניות אלי גדל, המתח לפני הפגישות פחת. אני כבר לא בא לפגישות עם לחץ. אני מרגיש הרבה יותר בטוח במה שיש לי לתת וגם קיבלתי משובים חיוביים אז בכלל..”.
מעי רגיז? אל תתרגלו, תטפלו! ומהשורש…